רוג׳ום להורות מורכבת · הורות לילדים בוגרים · מאמרים
נתק בין הורים לילדים בוגרים: 3 תגובות טבעיות שמרחיקות, ומה אפשר לעשות במקומן
כשילד בוגר מפסיק לענות, משהו בגוף של ההורה נכנס למצב חירום. הטלפון נבדק שוב ושוב, הלילות מתארכים, והראש מריץ כל שיחה מהשנים האחרונות. אצל רוב ההורים שאני פוגשת, נתק בין הורים לילדים בוגרים (ויש שקוראים לזה ניכור הורי) מעורר כמעט תמיד אחת משלוש תגובות. שלושתן טבעיות לגמרי. ושלושתן, לרוב, מרחיקות עוד יותר.
1. לרדוף
עוד הודעה, עוד שיחה, הסבר ארוך על מה שבאמת קרה, בקשה מהאחים ״לדבר איתו״. זה נעשה מאהבה ומפחד לאבד. אבל מהצד השני, הרבה פעמים זה נשמע כמו לחץ. ולחץ מגביר אצל מי שכבר התרחק את הצורך לשים עוד מרחק.
2. להיעלם
״אם הוא לא רוצה, שלא ירצה.״ אחרי שנים של ניסיונות, הורים רבים פשוט נסוגים כדי להגן על הלב. זה מובן. הבעיה היא שהשתיקה הזאת עלולה להישמע בצד השני כמו אישור לכך שלא מחכים לו.
3. לחפש אשם
את הילד, את ההשפעות מבחוץ, או את עצמנו: ״איפה טעינו?״. החיפוש הזה כמעט בלתי נמנע, אבל הוא מכלה כוחות ולא מזיז את המצב. אשמה, גם כשהיא מופנית פנימה, משאירה אותנו תקועים בעבר.
״אִי אֶפְשָׁר לִדְחוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ בִּלְתִּי אִם בְּאוֹר.״האדמו״ר מפיאסצנה
הדרך השלישית: נוכחות הורית יציבה
בין לרדוף לבין להיעלם יש דרך שלישית: להישאר נוכחים, רגועים ומזמינים, בלי לדרוש ובלי לוותר. זה מתחיל בהפרדה פשוטה. אני לא שולט במה שהילד שלי יעשה, יענה או ירגיש. אני כן שולט בטון שלי, בהודעות שאני שולח, בשינה שלי, ובאווירה בבית שלי.
לפני כל צעד, אפשר לעצור ולשאול שלוש שאלות:
- האם מה שאני עומד לעשות מקרב, או מרחיק?
- האם אני פועל מתוך הערכים שלי, או מתוך הכאב של הרגע?
- האם אני דורש משהו, או מציע?
אף אחד לא יכול להבטיח שהילד יחזור, ומי שמבטיח לא אומר אמת. אבל להפסיק את מה שמרחיק ולהחזיר לעצמכם יציבות, את זה אפשר להתחיל כבר היום.
רוצים לדבר על המקרה שלכם?
בשיחת אפיון ראשונה, ללא עלות וללא התחייבות, נבין יחד מה קורה אצלכם ומה הצעד הנכון הבא.